החלטה בתיק רת"ק 40104-04-12

1.        המשיבות, חברות שיצאו לפנסיה משירות המדינה, נרשמו, באפריל 2011, לקורס בשם "הדרך אל העושר", אצל המבקשת, קורס אשר נפתח בחודש אוגוסט 2011. הן שוכנעו להירשם לקורס על ידי נציגת שיווק של המבקשת, וטענתן, כי הוטעו בכל הנוגע לטיבו של הקורס, התקבלה על ידי ביהמ"ש קמא, שחייב, בהתאם, את המבקשת, לשלם לכל אחת מהן פיצוי כולל של 3,000 ש"ח.

            נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפני.

2.        בבימ"ש קמא טענו המשיבות, כי נרשמו לקורס עקב לחץ שהופעל עליהן ע"י נציגת המבקשת, אשר לא יידעה אותן, שניתן לבצע שיעור ניסיון בטרם ההרשמה, ולחצה עליהן להירשם בהקדם ולשלם, מראש, את מלוא התשלום עבור הקורס (סך של 2,693 ש"ח, לכל אחת מהמשיבות). עוד טענו, כי לא נאמר להן שמדובר בקורס כלכלי, והן הוטעו לחשוב שמדובר בקורס העצמה והעשרה אישית. לכן, מיד לאחר השיעור הראשון, בו גם גילו שתלמידים רבים השתתפו בשיעור של ניסיון, ואף גילו כי מדובר בקורס בעל אופי כלכלי, ביקשו המשיבות לבטל את השתתפותן בקורס ולקבל את כספן בחזרה. מנגד המבקשת טענה, כי הוסבר למשיבות מהות הקורס שהינו כלכלי, כמו כל הקורסים המשווקים על ידה, וכי על פי תנאי ההתקשרות, המאפשר ביטול ההשתתפות בקורס רק 5 ימים לפני מועד תחילת הקורס, הן אינן יכולות לבטל את העסקה. לפנים משורת הדין הציעה למשיבות קורס חלופי, אך הן סירבו.

            בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים, היינו - את המשיבה 1, שהייתה הרוח החיה בין המשיבות בכל הנוגע להתקשרות עם המבקשת, ואת נציג המבקשת, אמנם קבע, כי המשיבות לא הוכיחו, שהוטעו ביחס לתוכן הקורס או באשר לאפשרות להשתתף בשיעור ניסיון, אך קיבל עמדתן, כי טעו בקשר לטיבו של הקורס כקורס כלכלי, ולו היו יודעות זאת, לא היו מתקשרות בעסקה. לכן, מטעמים של צדק, ביטל את העסקה, למרות התנאי שבהסכם ההתקשרות, לפיו ניתן לבטל את ההשתתפות בקורס רק 5 ימים לפני מועד תחילתו, וכאמור, חייב את המבקשת להשיב לכל אחת מהמשיבות סך של 3,000 ש"ח.

2.        המבקשת חוזרת בבקשתה על הטענות שהעלתה בפני בית משפט קמא ומוסיפה, כי בית משפט טעה בקביעותיו; לטענתה, היא מפעילה קורסים בתחום הפיננסי בלבד וכך עולה הן מאתר האינטרנט שלה והן מהתקציר שנכתב על הקורס. הקורס, אליו נרשמו המשיבות, הוא קורס מבוקש מאוד, ולכן, כדי להבטיח את מקומן בקורס, היה עליהן להירשם במועד מוקדם והן לא יכלו להשתתף בשיעור ניסיון; עוד טענה המבקשת, כי ביהמ"ש פסק בניגוד לתנאים שבטופס ההרשמה, לפיהם ניתן לבטל את ההשתתפות בקורס עד 5 ימים לפני מועד התחלתו, בכפוף לתשלום דמי רישום בסך 180 ש"ח; לעמדתה, משביהמ"ש דחה את טענת המשיבות, כי הוטעו ביחס לטיב הקורס או כי הוצג להן מצג כזב, היה עליו לדחות את תביעת המשיבות; פסק הדין מקפח את המבקשת ועלול לגרום לה נזקים מיידים ועתידיים; טעה בקביעתו, כי המשיבות התקשרו בעסקה עקב טעות. המשיבות קיבלו את מלוא האינפורמציה בקשר לקורס, וידעו מה טיבו, והתנהלותם הלקויה היא שהביאה אותן למצב זה; בית המשפט היה צריך לפסוק פיצוי למבקשת עקב אובדן ההכנסה וחיסרון הכיס שנגרם לה עקב ביטול החוזה, ולא לפסוק למשיבות סכום הגבוה מהסכום ששולם על ידן; בית משפט התעלם מהסכמות הצדדים ומטופס ההרשמה ובפסיקתו חשף את המבקשת לתביעות ולביטולים מצד תלמידיה; סכום הפיצוי שנפסק לכל אחת מהמשיבות גבוה מהסכום ששולם על ידן, בשים לב לעובדה שבית המשפט לא מצא פסול בהתנהגות המבקשת, ובשים לב להוראות חוק החוזים, המחייבות להשיב את מה שהתקבל על פי החוזה; ולכן, ביקשה לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא.

3.        מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים. כדי להשיג מטרה זו, צמצם המחוקק את הדרישות הפורמאליות ובפישט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. 

            "התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).

            היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש גם להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפניו התברר העניין.

            הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפניה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

4.         ובענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים, בחן את עמדותיהם ובסיכומו של הליך מצא שיש לדחות את עמדת המבקשת, אשר מירב הטענות שהעלתה בבקשתה - העלתה גם בפני ביהמ"ש קמא. ויודגש, לביהמ"ש לא הובאה כל ראייה מטעם המבקשת באשר למו"מ שהיה בין הצדדים, נסיבות החתימה על המסמכים והדיאלוג שהיה ביניהם, כולל המצג שהוצג על ידי נציגת המכירות של המבקשת. לפיכך, גם לא נסתרה עדות המשיבות בעניין, ולכן, ביהמ"ש היה רשאי להגיע למסקנות אליהן הגיע.

            מעבר לנדרש יצויין, כי ביהמ"ש נימק את ממצאיו, ומהעדויות שעמדו בפניו גם לא ניתן לומר, שקביעותיו חסרות יסוד. נהפוך הוא, ביהמ"ש רשאי היה להעדיף את עדותה של המשיבה (לפיה לו ידעו על טיבו הכלכלי של הקורס הן לא היו נרשמות לקורס), על פני עמדת נציג המבקשת, ולקבוע, כי מן הצדק להורות על ביטול העסקה והשבת הכספים ששולמו על פיה.

אכן, בית המשפט פסק סכום השבה כללי, הכולל את סכום הקורס (2,693 ש"ח) ופיצוי, אך אין מקום להתערב בפסק דינו גם בעניין זה, הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ורק במקרים חריגים תתערב בכך ערכאת הערעור.

ועוד. הטענה כאילו המבקשת חשופה כעת לתביעות רבות מצד תלמידיה, ראוי היה שכלל לא תועלה, שהרי מדובר בקביעה המבוססת על ממצאים עובדתיים, מקומיים וספציפיים להתקשרות שבין הצדדים שבפנינו בלבד. וממילא, אנו מניחים כי המבקשת פועלת בתום לב כלפי תלמידיה; מיידעת אותם כראוי על תוכן הקורסים שהיא מעבירה; ועושה ככל יכולה לבל יטעו, כפי שקרה במקרה זה.

5.        סיכומו של דבר, לא מצאתי עפ"י החומר שהונח בפני, כי נפלה טעות בהכרעת בית משפט קמא ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

            משלא התבקשה תגובת המשיבות - העירבון יוחזר למבקשת.